כשהתלמיד מוכן - המורה מגיע 

כשהתלמיד מוכן - המורה מגיע

המציאות הסובבת אותנו מהווה שיקוף להלך הרוח הפנימי המתחולל בתוכנו, בבחינת כל מה שבחוץ הוא ביטוי למה שקורה בבפנים. רעיון זה מבסס ומחזק את הרעיון הקוסמי - "דומה מושך דומה" שיש הקוראים לו רעיון ההשתקפות או המראה. רעיון זה מתכוון לומר כי כל מה שנמצא עמוק בתוכי, מוקרן ממני החוצה, לכן כל הקורה אותי בחוץ נובע מהבפנים שלי. כאשר בפנימיות שוררים ההרמוניה, היופי, הסדר והשלווה, הדבר יוקרן בכל המעשים, המילים ואף המחשבות. לעומת זאת כשהבלבול , האי- סדר וחוסר ההרמוניה שולטים בפנימיות, לא ניתן יהיה להסתיר זאת ואז גם בחיים ישררו אי- הסדר והכאוס.

רבים מכם ודאי מכירים את הפתגם העתיק ומעורר ההשראה הזה האומר בעצם כי כאשר אדם מוכן בכל הווייתו להתנסות בקסם האמיתי, ובכל מאודו לרצות לחיות כל יום ויום למען המטרה והגדילה האישית שלו, הרי שאז יהיה מי שיראה לו את הדרך ומי שייזמן לחייו את ההבנות הנדרשות כדי להתקדם הלאה...

מן הסתם יקירי, אין כוונת משפט זה לומר את מה שהפשט מבין, שכן לכל אחת מארבע המילים הללו יש משמעות רחבה ועמוקה יותר, הרבה יותר ממה שהעין הפיזית שלנו בעצם רואה...

ביחד ננסה להבין מי הוא כאן "התלמיד", מה זה להיות "מוכן", ומי הוא זה "המורה".

המילה הראשונה, "תלמיד" מבקשת מאיתנו להסכים להיות התלמידים של החיים ושל היקום... להיות פתוחים ונכונים ללמוד מכל אדם ואדם באשר הוא. כאשר אנו מרחיבים את התודעה שלנו, אנו מתחילים להבין כי לכל אדם אותו אנו פוגשים בחיינו, יש משהו חדש ללמד אותנו... כל אדם! וכל הזמן!. ההבנה כי אין מקריות במפגשים שלנו, יש בה כדי לחולל את ההבנה שבעולמנו הנעלם והמלא בתעלומות, הכל בעצם מתוכנן, מותאם ומסוכרן, גם אם זה לא תמיד נראה לנו כך...

המילה השנייה "מוכן" , מבקשת מאיתנו להסכים לשאול, להסכים לדעת, להסכים להיות בתהליך של למידה. רמת הנכונות שלנו לגדול ולצמוח היא-היא זו שמקרבת אותנו להגשמה האישית ולשלווה הנובעת מימנה.

להיות "מוכן" פירושו להתמסר ולהיות קשוב לתשובות שהיקום מזמן לנו בדרכו שלו.

במוכנות ובהתמסרות הזו נמצא צניעות וענווה רבה, שהם השלבים הראשונים בדרך ללמידה אמיתית, שכן, כשאתה ירוק, אתה צומח, ואילו כשאתה בשל, אתה נרקב...נכון יהיה לומר כי, מרענן , מחדש ומפרה להיות תמיד ירוק,ובה במידה, משעמם,מעכב ומשמים להיות בשל...

המילה השלישית "המורה" מבקשת לומר לנו כי ,המורה בעצם מצוי בקרבתנו בכל מקום ובכל רגע נתון... בו ברגע שיצרנו מוכנות להיות התלמידים של החיים , אנו נוכל לגלות מורים בכל גומחה ופנייה בחיים, אשר יופיעו בצורות ובתלבושות שונות. מורה עשוי להיות נשמה מנוסה וחכמה המוכנה לסייע לנו ולהנחות אותנו בדרך, מורה יכול להיות שיר שמתנגן בדיוק עכשיו ברדיו, המורה יכול להיות ספר או שורה מתוך עיתון, מורה יכול לבוא אליך דרך הרצאה אליה הוזמנת במקרה היום, המורה שלך יכול להיות אפילו הילד הקטן שלך שברגע קוסמי אחד, שאל אותך שאלה שלא חשבת עליה קודם, ואתה פתאום מוצא את עצמך "שולף" את התשובה ממקום כל-כך יודע, כל-כך מבין ואמיתי, רק לאחר כמה רגעים אתה מתחיל להבין כי התשובה שנתת לבנך היא בעצם התשובה לעצמך לשאלה אותה שאלת למקור לפני זמן רב, אלא שהוא ילדך, בניגוד אליך, ידע לשאול את השאלה באופן ישיר,בלי לסבך ולהסתבך, מבלי ללכת סחור-סחור...הוא היה כן ואמיתי עם עצמו, הוא באמת רצה לדעת את התשובה... המורה שלך יכול להיות בלתי נראה,כמו התת-מודע שלך היכול להופיע במחשבות שלך הבאות אליך ברגעים של שקט והרהור... המורה שלך יכול להיות שני אנשים היושבים מאחורי המושב שלך באוטובוס או ברכבת והמשוחחים בדיוק על נושא שלגביו שאלת שאלה או שהבעת רצון לדעת עליו. המורה שלך יכול להיות מישהי שעמדה בתור לפניך בקופ"ח או במכולת ושוחחה עם חברתה בדיוק על נושא שלגביו שאלת שאלה ..

תפקידם של אותם מורים מדריכים הוא כמובן לחבר אותנו אל סוג של הבנה וידיעה חדשה הבאה באופן פתאומי בצורה של הארה פנימית... כמו כן תפקידם הוא לכוון, להסיר את העלטה ולהאיר את הדרך אל הבית הרוחני שלנו, לעורר את הזיכרון הרוחני היודע- כל, לעניין הייעוד והשליחות שלנו, לעניין הזוגיות שלנו, לעניין ילדינו המאתגרים מדי ועוד. תפקיד נוסף וחשוב מאד של המורה שלנו הוא לעורר ולהצית בתוכנו את ההשראה, לגרום לנו לראות נכוחה את הכישרונות והיכולות הנשגבות שלנו שטרם הוצאנו אותנו החוצה ולרצות באמת להוציאם אל הבחוץ תוך כדי שהם מחברים אותנו למקור האומץ, הנחישות והרצון החזק. חשוב שנדע כי המורים שלנו כבר מזמן רצו לעשות כן, אך אנו אלו שלא הבענו רצון כן ואמיתי... העזרה, ההדרכה והושטת- היד יכולה להגיע רק ממקום בו אנו באמת מבקשים עזרה ,הנחיה והדרכה...לכן מאד חשוב לדעת לבקש, להצהיר ולהכריז על רצוננו, כך מבלי להתבייש... ואין זה שההדרכה והמורה שלנו לא יודעים באמת מה אנו רוצים , אלא שקיימת חשיבות רוחנית ומעצימה בפעולה של ההכרזה והבקשה שלנו לעזרה שכן אז אנו חוברים לענווה המעצימה....

אם כן לסיכום אומר ,כי כאשר אתה התלמיד מוכן באמת ,המורה שלך יגיע, עליך פשוט להתבונן סביבך בצניעות וענווה, לפקוח שתי עיניים רוחניות ולשאול חרש-חרש את עצמך - הייתכן כי זה היושב ליידי בעבודה, באוטובוס, במסעדה, הוא מורה עבורי כרגע? בדיוק מהצד השני ניתן לשאול , במה ואיפה המעשה שאני עושה עכשיו והמשפט אותו אני אומר עכשיו יש בכוחו לעזור, להאיר, לכוון ולעודד את זה היושב ליידי ואשר אותו אינני מכיר כלל,? הייתכן שאני אולי המורה עבורו כרגע? הייתכן כי לאותו מקרה אליו הייתי נוכח בדרך-מקרה, יש מסר כלשהוא עבורי? אני כולי תקווה שהצלחתי לעורר בכם את הרצון ואת ההבנה לדעת כי בכל רגע ובכל שנייה מתקיים תהליך של למידה והיזכרות, בו פעם אתה התלמיד ופעם אתה המורה... בהצלחה ואהבה, יוכי.

להזכירכם - באמצע חודש דצמבר תיפתח בערים מודיעין-מכבים-רעות ובית-שמש סדנא מדהימה וחוויתית ברוח הנושאים שאני מעלה כאן. מהרו להרשם, מספר המשתתפים מצומצם. לפרטים ולהרשמה - סדנת התחדשות.